ההגדה של הגיל השלישי

החג מתקרב מהר מאד ואיתו גם ההגדה של פסח.

פסח תשע"ט

לכל אדם יש את ההגדה שלו. ומגיע גיל, – הגיל השלישי , המועד שהוא יכול לכתוב את ההגדה שלו. מגיע לו החופש לבחור. הוא מילא את חובתו כלפי עצמו, משפחתו, המדינה ועכשיו הוא עומד בצומת דרכים שבה יש לו את האפשרות לבחור מה לעשות בהמשך הדרך.

ההגדה שאני כותבת לגיל השלישי היא:

"עבדים" היינו למשכנתא, לחשבונות, להוצאות, לגידול הילדים. שילמנו בקפדנות ובאדיקות: ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה אולי קופת גלם אחת או שתיים. נאנקנו תחת הלחץ של עבודה, בית, משפחה וכעת, הלחצים הללו מתמעטים, הגענו לשלב שאנחנו יכולים לצאת ולהכריז על העצמאות שלנו להחליט לאן תוביל אותנו הדרך.

זה הזמן לחשבון נפש, ל"ניקיון פסח" פרטי שלנו, ל"בדיקת החמץ" של חיינו. מה אנחנו שומרים ועל מה אנחנו מוותרים, לחשב אילו נכסים צברנו ומה אנחנו רוצים לעשות איתם, האם הם מספקים אותנו? ועכשיו, זה הזמן לעשות את כל הדברים שתכננו ופינטזנו עליהם (כל השנים שעסקנו במאבק הקיום היומיומי) ועדיין לא עשינו. או, אולי זה הזמן לשלב בין המשך עבודה (חלקית ופחות מלחיצה) ובין פנאי ליהנות מחוויות חדשות, מתחביבים, טיולים נסיעות, משפחה.

זה הזמן לבדוק בנר ונוצה:

  • אילו חובות כבר מילאנו? האם יש לנו עוד משימות נוספות לבצע?
  • האם הילדים עוד זקוקים לעזרתנו? או עומדים כבר ברשות עצמם?
  • האם החסכונות שלנו, כספי הפנסיה והביטוח לאומי נותנים לנו את הביטחון הכלכלי והרפואי שלנו לשנים הבאות? או אנחנו זקוקים להכנסה נוספת?
  • האם אנחנו רוצים להקדיש את השנים הבאות ליהנות מהפנאי או שאנחנו עוד רוצים לעבוד ולהרגיש מועילים ופעילים?
  • להתייעץ עם בני הזוג ולבדוק כיצד הם רואים את החיים המשותפים בשנים הקודמות?

זו ההגדה שלנו ולאחר כל החיפוש, הבדיקות, הניקיון מרעשי הרקע – זה הזמן להחליט כיצד אנחנו רואים את חירותנו ולבנות את עתידנו לאורה.

חג פסח שמח

דבורה שגיא

בלוגרית, אמא, סבתא ורכזת השמה בפרויקט "דרוש ניסיון" מחשבות על הגיל השלישי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט