מחשבות על יום האישה

דבורה שגיא

אנחנו דור הנשים שעשה את השינוי

יום האישה בשבילי הוא לא יום של פרחים, שוקולד, אלא יום של התבוננות איפה אנחנו עומדות על הרצף בין האימהות שלנו לבנות שגידלנו.

אני מרגישה שאנחנו מייצגות בעולם התעסוקה את הדור האחרון לשמרנות והדור הראשון לחדשנות .

אנחנו הדור האחרון של  "מגמות לבנות": תפירה פקידות ומשק בית בבתי ספר, אצלנו הבנות למדו בחוג בישול ואפיה ובנים בנגרות, אבל אנחנו שינינו את השיטה.

האימהות שלנו רובן היו עקרות בית – וכאשר יצאו לעבודה – מורה, גננת, אחות, עוזרת בית. אפילו מקצוע הפקידות שהפך לנשי, נשלט על ידי גברים –זוכרים את פקיד הדואר עם השרוולים השחורים על החולצה הלבנה? לנשים בגיל של ההורים שלנו לא היתה השכלה אקדמית וחלקן רק תיכונית חלקית, לכן רוב עולם האקדמיה הרפואה ההנדסה וכו' נשלט על ידי הגברים.

אני מעריכה את האימהות שלנו שעודדו לרכוש השכלה ולכבוש יעדים מקצועיים .

ואכן כבשנו וסימנו ופתחנו לבנות שלנו את הדרך להצלחה בכל מקצוע ובכל אתגר שתבחרנה.

הדור שלנו – הן שופטות בית המשפט בעליון, הן מנהלות בתי חולים, מובילות בתחום המחקר האקדמי ובראשן זוכת פרס ישראל, רקטוריות באוניברסיטה . הדור שלנו הלכנו לאוניברסיטה ולא רק לסמינר למורות או לחוג לחינוך, ספרות באוניברסיטה.

בדור שלנו – היתה לנו נציגות נכבדת בכל הפקולטות המשמעותיות  – מחשבים, משפטים מדעי החיים, רפואה.

אנחנו עשינו את הצעד הראשון , ואחרינו בא המבול במובן הטוב – כבר מגיל תיכון אימהות מעודדות את הבנות שלנו לא להתבייש וללמוד מקצועות ריאליים כדי להמשיך ולהשתלב בהיי טק. אנחנו היינו מעטות  בממרם וב 8200, והיום הן משרתות במספרים שווים מול הבנים. הבנות שלנו הן כבר טייסות, חיילות קרביות נלחמות על המקום המשמעותי שלהן בצבא, ולוקחות אחריות על תפקידים משמעותיים, גולת הכותרת היא מינוי אורנה ברביבאי לאלופה (חבל שהצבא לא השכיל לקדם נוספות)

בזכות הנחישות שלנו גדל דור של נשים שכבשו עמדות בכירות. האקדמיה ללשון הנציחה את ההתקדמות שלנו כאשר הכריזה על  המושג "ראשת".

אנחנו כבר בשלהי העשייה, "הצוואה" שלנו לבנותינו תמשיכו בדרכנו תמשיכו לעודד את הבנות שלכן לנסות לכבוש כל  פסגה מקצועית, אקדמית – לא לתת לאחרים להרפות את ידיהן. לתת להן את הכלים לעבור כל מכשול ולהתריס נגד כל "לא" שיגידו להן.

אנחנו משאירות להן את המשימה לעודד אותן להיות פעילות חברתיות להיכנס לפוליטיקה ולהוביל מהלכים, להיות משמעותיות בחברה הישראלי.

בכל דור ודור חייבת כל אישה, אמא, חברה, לעודד את דור הבנות הבא להיות מובילות, להשמיע  את קולן בלי פחד ובלי בושה ולהאמין בכוחן לכבוש כל יעד שהן יחליטו.

דבורה שגיא

בלוגרית, אמא, סבתא ורכזת השמה בפרויקט "דרוש ניסיון" מחשבות על הגיל השלישי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט