הרהורים של בת 67 בזמן קורונה
מאת: דבורה שגיא 5 באפריל 2020
עד לפני שבועיים שלושה, קשיש היה הגדרה למילה זקן בתשבץ (או ישיש – אם מחבר התשבץ היה זקוק ל"י" במקום "ק").
עכשיו הקורונה הפכה אותנו לקשישים – מתגו אותנו מחדש – לא מבוגרים, לא הגיל השלישי, נעלם המושג בני 60 +. מה לעשות ולמילה שיש יש קונוטציה של אדם מאד מבוגר עם מקל שהולך כפוף, אישה עם משפיים עבות – תחתיות לבן, שיער לבן…
יש לי ולסביבה החברתית שלי הרגשה שהמנהיגות והתקשורת הופכת אותנו לעולמם של הסיפורים של הזקנים האסקימואים, הסיפור הסיני קערת העץ ועוד.
המציאות היא שאנחנו בני הגיל השלישי בני ה 60 + עדיין כוחנו במותנינו. נכון, סטטיסטית יש לנו יותר מחלות רקע – מה לעשות יש לנו יותר שנות חיים – אז אכן אחוזים גבוהים מאיתנו סובלים קצת מלחץ דם, פה ושם סכרת. במשך 60 השנים יש מאיתנו שחלו בסרטן עברו התקפות לב ועוד. בעיות אלה מחייבות אותנו ליתר זהירות כאשר מגיפת הקורונה משתוללת בעולם.
אין למחלות אלו נגיעה ליכולות הרבות שלנו – הכישורים שלנו לא נפגעו עם השנים, אלא חלק גדול מהם דווקא התפתח. ניסיון חיים הוא משאב יקר בעל יתרונות רבים, הוא מהווה נכס יקר בכל תחומי החיים. הידע, הכישורים, החוויות שאספנו הם אוצר גדול שיכול להביא תועלת בתחומים רבים תעסוקה, מחקר, אמנות וגם בעולם הפוליטי.
לא בכדי הדעה הרווחת היום בתחום הכלכלי שיש להאריך את שנות העבודה עד גיל 70, מתוך הנחה שבני ה60 + הם כשירים לעבודה בדיוק כמו בני הארבעים והחמישים.
בני ה 60 ומעלה הם כח משמעותי בכל המארג החברתי בארץ ובעולם.
ראו את המנהיגים שלנו כולם חגגו זה לא מכבר את הולדתם ה 60
נתניהו בן 71, בני גנץ בן 61, עמיר פרץ מעט מבוגר ממני בן 68, יעלון חגג כבר את גיל 69 ואשכנזי בן 66 ולא שמעתי בתקשורת מישהו שתייג אותם במושג קשישים.
המילה קשישים מלווה אותנו כבר כמעט חודש, ותמשיך ללוות אותנו עד סוף התקופה. אני חוששת מאד שכאשר החיים יחזרו למסלולם, המושג קשיש ידבק אלינו וימשיך להיות השם של בני השישים ומעלה.
אסור שהחברה בישראל תהפוך אותנו לקשישים. בשנים האחרונות החברה התקדמה והבינה שמבוגר אינו קשיש, ששנות חיים אינם חיסרון. אסור שתתקבע שוב הדעה שגיל שישים + מהווה מחסום להמשך חיים פעילים יצירתיים עם אופק תעסוקתי רב שנים, עם היכולת להיות חלק מהמערך היצרני שלוקח חלק חשוב וקרדינאלי בקידום המשק הישראלי.
אסור שהחברה תחזור למחשבה שצעיר פירושו יוזמה, חריצות חדשנות ומבוגר מסמל את השמרנות, והקיבעון .
למילים יש משמעות ויכולת השפעה רצינית על הלך המחשבה לכן רצוי שכולם יוותרו על השם החדש/ישן שלנו קשישים ויתייחסו אלינו בתקופה זו כמבוגרים שצריכים לנקוט במשנה זהירות בגלל אפשרות הפגיעה שלהם במידה קשה יותר מנגיף הקורונה.
דבורה'לה ..מילים כדורבנות …שאפו גדול ממני ,מורה לרתמוסיקה מזה 40 שנה בגני ילדים ,מנהל מוסיקלי ואקורדיוניסט בדיור מוגן ומרכזי יום לל…..מבוגרים.
כל זה לא מספיק עדיין לפרנסה ולכן אני שרויי כרגע במעין פרשת דרכים,,,
אשמח להצעות מאתגרות .
צודקת. אותי מכעיסה המילה. אני מרגישה שהפכו אותי לזקנה , מכופפת, מתנהלת באיטיות וגם גם דימנטית, ואני לא! ולא!. אני מרגישה באנרגיות שלי וביכולתי הקוגניטיבית יותר צעירה מהרבה צעירים , אז בבקשה למצוא לנו שם תואר יותר מכבד.
דבורה, מסכימה לכל מילה, מלים כדרבנות. מילא כשקמים לי באוטובוס,מילא שמדברים אלי לאט,,, חברה, תרגיעו, אני בכלל לא מרגישה זקנה במובן השלילי שלה.
אבל עובדתית,עם כל הכבוד להדרת , מאד קשה להשיג עבודה בגילנו, אין התייחסות לקבלת קורת חיים ואין שום רצון לשתפנו במעגל העבודה.
אני אישית,הייתי מרבית שנותי סוכנת נסיעות,עבדתי -לפני הקורונה- בהשגחה בבחינות .
חג שמח