מאת: דבורה שגיא
29/8/2021
בשבוע שעבר התפרסם טור נוגע ללב של עיתונאית וותיקה , יעל בס חן, בו היא מספרת כיצד משכירי דירות דחו אותה כי היא בת 70.
בשנים האחרונות אנחנו בעמותה חווים כל יום את האפליה של המבוגרים על רגע גיל.
בזמן שמעסיקים רבים שמחים ומבקשים להעסיק מבוגרים (הנתונים מדברים בעד עצמם, אפילו בתקופת הקורונה הצלחנו למצוא עבודה למאות אנשים). ישנם עדיין מעסיקים שדוחים את רעיון העסקת מבוגרים: "הם לא ישתלבו עם הצוות", "הם עובדים לאט מדי", "הם יתקשו בלימוד התפקיד והתוכנות" ועוד סיבות מהגורן ומהיקב.
אחרי שנה וחצי שהגילנות הרימה את ראשה ומתוך "דאגה" למבוגרים הגבילו אותם על כל צעד ושעל, חשבנו שכבר ראינו וחווינו הכל .
ואז פירסמה יעל טור שחשף צד חדש באפליית המבוגרים שהפתיע אותנו. באמת, לא חשבנו שנכיר תופעה הזויה שכזו.
יעל, כאמור בת 70 ,רצתה לשכור דירה בתל אביב, ליד ילדיה, מה רע בכך? אפשר היה לשער שכל בעל דירה היה שמח לדיירת כזו – לא מרעישה, לא שומעת מוסיקה בקולי קולות, לא מארחת מסיבות ונשפים עד אור הבוקר למגינת ליבם של השכנים, דיירת אידאלית.
מתברר שטעינו ,גם בנושא של דיור מפלים את המבוגרים מסיבות שאין להן כל קשר למציאות ולאורח החיים שלהם, אלא דעות קדומות או סתם רשעות.
ברחוב שלמה המלך פינת זמנהוף, אחד האזורים הוותיקים ביותר בתל אביב היקשתה בעלת הדירה על יעל בשאלות כגון:
למה את עובדת בגיל 70?
מה יהיה אם תפסיקי לעבוד ?
יש מי שיערוב לך?
לאחר שענתה על כל השאלות והובטח לה חוזה, הודיעו לה שהיא נדחתה בגלל הגיל
ברמת אביב לא התביישו לדחות אותה כי היא מבוגרת שתנדנד לבעל הבית כל הזמן.
בסוף היא נאלצה להרים ידיים גלתה לרמת השרון , רחוק מהילדים והמשפחה, כנראה שם לא מפחדים ממבוגרים.
הגיע הזמן שנאמר בקול רם וברור: אסור להפלות אנשים על רקע , מגדר, מגזר, גיל, אורח חיים ועוד.
אנחנו הופכים יותר ויותר לחברה ערלת לב, מתנשאת, לא מוכנה לקבל את האחר, דוחה כל מי שלא דומה לה.
כל פעם מדהים אותי מחדש כאשר אני שומעת על עוד היבט של גילנות. באמת אנשים לא מבינים שהם לא רק פוגעים בבני הגיל שלישי הזרים, אלא, ממש בהורים שלהם בקרובי המשפחה המבוגרים. הרי בעתיד הלא רחוק גם הם יצטרפו למעגל הגיל השלישי. כיצד הם ירגישו כאשר ידחו אותם בכל פעם כי הם מבוגרים, לא מתאימים, מהווים נטל, איבדו את היתרונות שלהם ואת היכולת לתרום לחברה ולעסקים.
עמותת "והדרת – הכוח השלישי" יחד עם עמותות נוספות משקיעים כבר שנים מאמצים "לשנות את הדיסקט" (עוד ביטוי שאולי כבר שייך לעולמם הטכנולוגי של המבוגרים יותר מהצעירים – אבל זה כבר לפוסט אחר…) לגבי הגיל השלישי ולהציג את היתרונות של המבוגרים, את שפע הידע הניסיון הכישורים שיש להם להנחיל לחברה. אנחנו כל פעם בטוחים שהנה עוד מטרה הושגה, עוד יעד נכבש ואז פתאום אנחנו מגלים שסתם ללא כל סיבה אמיתית אנשים פוגעים במבוגרים.
חבל
