ככל שאני מתבגרת אני יותר ויותר מעריצה את אמא שלי ,ומגלה באיזו מידה השפיעה על חיי, מה למדתי ממנה ואילו תכונות (טובות ורעות) ירשתי ממנה.
יותר מכל כאשר אני בוחנת את ההתנהגות שלי אני רואה שבכל צומת חשוב בחיים בעצם היא השפיעה על ההחלטות שלי.
אמא שלי היתה אישה חזקה את כל שנות ההתבגרות שלה עברה בשואה, מגיל 19 הסתובבה בין ארצות אירופה לבד ללא כל משפחה, הגיעה לבד לארץ וביחד עם אבא שלי הקימו משפחה,
ב10 אצבעות הקימו במשותף עסק קטן שפרנס את כולנו, וליוו אותנו כל חיינו.
כאשר הייתי צעירה לא הערכתי את כל התכונות וכישורי החיים שרכשה לבד מתוך ניסיון החיים , היום אני יודעת שהיא היתה הכח המניע מאחורי.
היא הסתכלה ניכוחה לחיים התמודדה עם כל צרה הגיעה בלי תלונות – בעיות כלכליות, בעיות רפואיות – לב, סרטן, דיאליזה – נלחמה בהם בכל כוחה, ממש עד הרגע האחרון.
היא שלטה בכל האספקטים בחייה ולא נשענה על אף לא אחד הן מבחינה כלכלית , מבחינה פיסית או ריגשית.
היא לא רק השפיעה על משפחתה – אני ואחותי למדנו כיצד המשפחה המורחבת העריכה אותה. כאשר היא נפטרה ביקשתי מקרובי משפחה, לספר עליה – וכולם ציינו כמה הם העריצו אותה, ההשפעה שהיתה לה על החיים שלהם, כיצד היא היתה דמות למופת ודוגמא.
מתגעגעת אליך אמא
