עמי מעוז
22 נובמבר 2021
לעיתון היומי צורף מוסף מסחרי שנושאו: "תעסוקה היום". חשוב שתדעו כולכם וכולכן: מבוגרים אינם חלק מהתעסוקה היום. נכון, ההיי טק מככב בצורך בעובדים חדשים. נכון, מבוגרים הינם "מין" בלתי רצוי בהיי-טק. ובכל זאת, בכל פעם שמתקיים דיון או יום מכירות בתחום, הכל כך צמא לכוח אדם, ואין כל זכר לפניה למבוגרים (אפילו מעל גיל 50) – מותר לנו לתהות!
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, שקיבלה מקום להתבטאות במוסף המסחרי המדובר טוענת ש"אחת החידות הגדולות בשוק העבודה היום, היא כיצד אנחנו עומדים על אחוז אבטלה של 7.9 בעוד שקיים מספר שיא של 137 אלף משרות פנויות, כמעט בכל הענפים… לא מדובר בענף ספציפי, אלא בצורך לאומי להגדיל את הפריון ולעודד את צמיחת הכלכלה בישראל. נגדיר יעדים רב שנתיים שאינם מותירים אף אוכלוסייה מאחור…." (ציטוט מקוטע- ע.מ.).
תשאלו, כיצד מתיישבות כה הרבה משרות פנויות יחד עם צורך לאומי ולצידם עולם שלם של עובדים פוטנציאליים הנסתר מעיני המעסיקים והממשל? ובכן, מענה לא יימצא בעולם התעסוקה.
אם תבחנו כמוני את כל ה"כתבות" (אל דאגה, הכל מסחרי ומוטה אינטרסים) תמצאו מושגים רבים אוניברסליים. אך בשום מקום לא יוזכר העובד המבוגר, שבהחלט עשוי להיות הפתרון המבוקש לחברות רבות בתעסוקות מגוונות.
למול הסיטואציה הזו, פגשתי ממש הבוקר בעוד חומר כתוב, הפעם כתבה בעיתון "כלכליסט". בכתבה הזו מבוצעת סקירה מקיפה למדי שבה נזכרים מקצועות "חדשים". כן המרכאות הכפולות אינן מקריות. בין השאר מוזכרים שם "דירקטור למידה און ליין", "בונה תרבות", "מומחה מתנות" ועוד. לא אכנס כאן למשמעויות האמיתיות של המונחים החדישים ולעיתים המוזרים הללו. מומחית לכח אדם (אל דאגה, גם לעיסוק שלה יש שם מוזר), חושבת ש"מילים יוצרות מציאות" וממש כאילו הייתה מרקסיסטית מושבעת היא טוענת ש"האופן שבו מתנסחים משפיע על האופן שבו פועלים וההגדרה העצמית". הבנתם את הטיעון המרקסיסטי? "תודעה יוצרת הוויה".
דווקא על רקע הדברים מעוררי הוויכוח הללו נאמר בכתבה שלא כל התפקידים שזכו לשמות חדשים הם חדשים באמת. חלקם הם המצאה מחדש או מיתוג חדש של עיסוקים וותיקים בשוק. הרי המיתוג הציני , הוא שהפך השלט שעל הפירמה לתוכן שלה!
אין טעם להסתתר מהעובדות, ישנם מקצועות חדשים, שלרובינו המוחלט האמת אין בהם מושג. אנחנו, האנשים שגדלו על חוגת הטלפון, איננו מסתגלים בקלות למכשירים הקטנים, הדורשים הקשה במקום סיבוב חוגה ושימוש ב"אפליקציות" כתנאי לשליטה בצרכיהם. אבל עדיין רבים ורבות מאיתנו יכלו להשתלב בתעשייה, גם בזו החדשה, בהסתמך על ניסיונם הקודם או אפילו לאחר הדרכה קצרה שתועלתה בצידה.
קצת כמו הדיון בקיימות הסביבתית, מדברים הרבה ועושים מעט. עד שהמצוקה תכריע ואלו מאיתנו שמעוניינים להמשיך ולעבוד, ייצאו מה"הסגר" ההיי-טקי.
