חיים ללא הוצאות, אפשרי?
מאת: עמי מעוז
הבלוג מתבסס על המידע שהתפרסם ב:
Why some Japanese pensioners want to go to jail 31 January 2019.
Japan is in the grip of an elderly crime wave – the proportion of crimes committed by people over the age of 65 has been steadily increasing for 20 years. The BBC's Ed Butler asks why.
תשמעו סיפור: (בשום אופן לא לנסות בבית!!)
כך הולך הסיפור: איש אחד הגיע לגיל החובה לצאת לגמלאות. מאחר שרוב ההכנסה שלו נעלם לאיטו, חשב לעצמו: מדוע שלא אחיה ללא הוצאות?
כך בגיל 62, נכנס לחנות ונטל דבר מה מבלי לשלם. אחר כך לקח את האופניים ונסע לתחנת המשטרה הקרובה להסגיר את עצמו. מאחר שגנבה הינה עבירה חמורה הושיבו אותו בכלא למשך שנה! לאחר השחרור הלך לפארק ואיים על עמה אנשים בסכין וקיווה שאלה יתלוננו במשטרה. בקיצור, כמחצית משמונה השנים האחרונות הוא מבלה בבתי כלא.
אנחנו שואלים אותו: נו, ואיך זה נראה לך? והוא עונה, לא רק שאני חי בחינם, יש לכך יתרון כספי נוסף: "בעוד שאני יושב בכלא, נכנס שכר הפנסיה שלי כסדרו לחשבוני. וכך כאשר אני יוצא לחופשי, יש לי חיסכון קטן בצד".
רגע, מה קורה כאן? שמו של הגמלאי ה"חביב" הזה הוא טושיו, ניחשתן נכון, הוא יפני בן 69 שפגש בעיתונאי מהBBC בכלא ליד הירושימה. הוא לא אחד "משלנו".
טושיו מייצג מגמה בחברה היפנית, שהקפדה על שמירת חוק היא אחד ממאפייניה. הנתונים מראים אחוז הולך ועולה של גילאי 65 ומעלה בקרב אוכלוסיית העבריינים ביפן. בעוד שבשנת 1997, היה שיעור המבוגרים שהורשעו כ-1 מכל 20 מורשעים, עשרים שנים מאוחר יותר הם כבר 1 מכל 5 מורשעים!!! ויותר מכך, אחוז ניכר של המורשעים הם עבריינים חוזרים. עבריינית מבוגרת אחרת מספרת שלא רק היא מבצעת עבירות אלא אפילו בני ובנות 80 עושים כך…
קשה להאמין. גניבות, בפרט מחנויות, הן הפשע המבוצע ביותר בקרב מבוגרים ומבוגרות. מירב הגניבות הן מחנויות מכולת, שבהן קונים עבריינים אלו דרך קבע. מומחה דמוגרפיה ממוצא אוסטרלי העובד ביפן טוען, שהוצאות מחייה חיוניות (מגורים, מזון , תרופות) לבדן משאירות גמלאים רבים בחוב, אלא אם כן הם בעלי הכנסה נוספת. זאת, עוד בטרם הקדישו מכספם לחימום וביגוד. בעבר נשאו הילדים בחלקו של העול הכלכלי ואולם החיים החדשים הרחיקו אותם גיאוגרפית מהוריהם. מהצד האחר, ההורים אינם מעוניינים להפוך לנטל על ילדיהם ולעיתים יעדיפו לראות בכלא מוצא לקשיי הפרנסה שלהם.
ישנם מומחים הטוענים שהשינויים בדמוגרפיה היפנית, תורמים אף הם לגל הפשיעה ה"מבוגרת" ביפן. מבוגר בן 85, שהוא ניצול ההפצצה האטומית אומר: "ברור שהקשרים בין בני אדם השתנו. אנשים היום יותר בודדים. הם אינם מוצאים עוד מקום בחברה. הם אינם יכולים עוד להפטר מהבדידות שלהם".
טוב, נגיד כעת לעצמנו: אצלנו זה הרי לא יכול לקרות. כאן לא מתייחסים כך למבוגרים ומבוגרות. החברה הישראלית אינה כה מנוכרת. יש עוד קלישאות רבות. מה עוד נוכל לומר על הסיטואציה הזו? חברה שבה מבוגרים מעדיפים ללכת לכלא מאשר להיות רעבים- לא אצלנו! חברה שבה ילדים דואגים להוריהם המבוגרים- זה אנחנו!
האם נוכל לסמוך על האמירות הריקות הללו בדרך המסתמנת לאפליית המבוגרים בחברה הישראלית והפקרתם לכלכלה המנצלת את חלשיה?
