מאת: דבורה שגיא
התרנגולים שרו בשנות ה 60 "הכל זהב"
איך התגלגל המושג "גיל הזהב" להגדיר את בני הדור השלישי? מתברר שהביטוי שאול מאנגלית golden age. במקור התייחס המונח לעידן הפריחה של האנושות, ומשם התגלגל למשמעות העכשווית. אולי מתוך הנחה שאנשים שהגיעו לגיל מבוגר, הם בשיא פריחתם : הגיעו להישגים, גידלו משפחות , בנו חיים מלאי משמעות ועכשיו הגיעו למנוחה ולנחלה.
לצערנו בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופה האחרונה, מתברר יותר ויותר שלא הכל זהב, במיוחד לא אצל בני הגיל השלישי. כבר תקופה ארוכה, מבוגרים במיוחד בני ה 60 ומעלה סובלים מפגיעות רבות במיוחד בתחום הכלכלה.
אנשים שחיכו להגיע לגיל השלישי מתוך הנחה שתהיה להם פנסיה שיוכלו לחיות ממנה בכבוד, גילו עם יציאתם לגימלאות שלא כך הדבר. סכומי הכסף שהם מקבלים אינם מספיקים ולא מאפשרים להם סוף כל סוף להגשים את כל החלומות שתכננו כאשר יפרשו מעבודתם. פתאום הם עומדים בפני שוקת שבורה, ומוצאים את עצמם הרבה פעמים ללא יכולת כספית למלא את כל הצרכים שלהם. פתאום צריך להחליט מה חשוב יותר – תרופות? אוכל?
יוקר המחיה מציב בפניהם אתגרים שקשה להתמודד איתם.
נושא התעסוקה – עניין כאוב בגיל הזהב. אנשים עדיין נמרצים מלאי חיות רוצים להמשיך לעבוד, אם בגלל קשיים כספיים/כלכליים או אנשים שמעוניינים לעבוד כדי למלא את חייהם בעניין, מוצאים שוק עבודה שחסום בפניהם. כולם רוצים להעסיק צעירים – מקדשים את הנעורים. אין יותר ערך לניסיון, לכישורים שנרכשו במשך שנים רבות, לידע בל יסולא בפז שאוצרים אנשים מבוגרים, כל זה נשלח כלאחר יד. מעסיקים לא חוזרים אליהם, מציעים להם שכר מביש, שוק העבודה מתייחס אליהם בזלזול.
ארבעת החודשים האחרונים הדגישו ביתר שאת את האפליה של המבוגרים. הגדירו את כל בני ה 60 + – קבוצת סיכון. הניחו את כל המבוגרים באותה משבצת – אין להם פנים, אין להם ייחוד – הם מבוגרים, סובלים ממחלות רקע לא יכולים לנהל את חייהם וכולם הפכו להיות אפוטרופסים שלהם. כל אחד מרשה לעצמו לקבוע למבוגרים מה מותר ומה אסור, מתי ואיפה להיפגש עם המשפחה? לאן מותר להם לצאת?
בשם הדאגה למבוגרים, יצרו בידוד חברתי, שהוא פגיעה חמורה במבוגר. מבוגרים רבים ישבו בבתיהם לבד, כאשר רעשי הרקע היחידים היו תוכניות הטלוויזיה. בני המשפחה הצעירים היו טרודים בצרות כלכליות, סגר, ילדים בבית, בעיות פרנסה וקשה היה להם להתמודד גם עם בדידותם של קרובי המשפחה המבוגרים. התוצאה שמבוגרים רבים ישבו לבד בבתיהם, חיים משיחה לשיחה עם משפחותיהם ובשאר הזמן ספונים לבד בבית.
הדרישה שלנו כמבוגרים היא שיקירו את הערך הרב שיש לנו – הערך ששווה זהב לכלכלה, לחברה, לתרבות ולאמנות. אנחנו לא סרח עודף. בעבר הכירו והוקירו את המבוגרים פנו לזקני השבט – כי ידעו שניסיון הנרכש במשך הרבה שנים יש לו חשיבות.
שרשרת הדורות – פרושה שכל דור מנחיל את הידע הזיכרון לדור הבא כדי שיוכל להמשיך ולהתפתח. המדע נבנה מידע שעבר מדור לדור. כל שלב חדש בהמצאה רפואית, מדעית מתבסס על מחקרים רבי שנים. כלום לא נברא יש מאין.
