שבת בבוקר, מירי ואני מתארגנים כבכל שבת בבוקר ליציאה לחוף הים, שם נבצע הליכה רגלית נמרצת למרחק של כ-5 ק"מ. בסופה נלך לסעוד ארוחת בוקר: נחלוק סלט יווני ונלגום אמריקנו של בוקר בבית קפה סימפטי שליד החוף. אבל הבוקר הזה אני לוחש לעצמי: למה לנו כל זה? הבוקר גשום וקר, שמיכת הפוך מזמינה מתמיד, וגם הקפה הביתי לא רע בכלל, שחור ומריר כראוי. בכל זאת אנחנו מתעשתים ויוצאים החוצה. הפעם לא נגיע לים, אלא נבצע את הפעילות בפארק הקרוב, על גבי מסלול הגומי. פחות רוח ויותר נוחות מאשר על שפת הים! אז הנה תשובה אפשרית אחת, הפעם מדעית, לשאלת ה"למה לנו?"