זמן פרטי – יעל חביב

תלך , תיקח , תביא , תוריד , תרים , תעשה , תבוא , עוד , מספיק , תסע , תחזור , תבלע , תקיא…..

״כל היום אני מקבל משימות״ – הוא נשמע כל כך כעוס.
מי שהציע לו להפגש איתי היתה ביתו, שבמקרה אני גם מכירה…
״משהו עובר על אבא שלי ״ היא אמרה לי יום אחד.. ״הוא עצבני כמו שמעולם לא ראיתי אותו״.

בפגישה הוא מספר לי על קריירה מפוארת וחשובה באחד המפעלים הביטחוניים בארץ, על הצלחותיו שם ועל תחושת המשמעות והשליחות שהיתה לו כל עבד שם. כשיצא לפנסיה חשב שהוא הולך לפרוח – הולך להגשים חלומות , ללמוד לצייר (חלום ילדות) , להפגש עם קבוצת חברים ישנה , אולי אפילו להקים קבוצה משלו ….
הוא מצא את עצמו ההיפך מכל מה שקיווה לו .
כל היום הוא עושה משימות – עבור אישתו , עבור ילדיו , עבור נכדיו..
הוא נשאב לתוך חיים של משימות שלא עליהן חלם.
הוא הרגיש פתאום כמה חייו מצטמצמים עבור עצמו וכמה הוא ״כפוף״ לכל הסובבים אותו.
במפגשים משפחתיים כשניסה למחות – חש שהמשפחה תופסת את דבריו בצחוק וחש כאילו לגלגו על חלומותיו.
״במילא אין לך מה לעשות עם כל הזמן הזה…״ התריסו בפניו.
לאט לאט התחיל לחוש זועף , עצבני , קצר רוח ו״קצר״.
הרגיש שהוא עובר לעבוד על אוטומאט – וזה נגד את כל תפיסת עולמו. הוא חש מבולבל משום שמצד אחד רצה ושמח לעזור למשפחתו ומצד שני הרגיש שהוא מוותר על עצמו.
בעבודה המשותפת שלנו הוא למד את לחלק את הזמן שלו. איך לעמוד על כך שיש לו שעות שהן רק עבורו ושעות שהן עבור הכלל. איך להעביר את המסר למשפחה לא ממקום כועס כי אם ממקום של שיתוף. איך כולם יוצאים מרוצים מהפלונטר המשפחתי שנוצר – ולא משום כוונה רעה של מי מהצדדים.

למה אני מספרת את כל זה ????
לפני שאתה עושה לאחרים , תעשה קצת לעצמך!
אני מאמינה שזמן איכות פרטי , אישי , שאינו כולל את בן או בת הזוג או המשפחה המורחבת , יכול להביא אנרגיות חדשות ומעוררות.
ההחלטה ״לפרגן ״ לעצמך בלבד תניב צרכים חברתיים חדשים. כשאנחנו מלאי אנרגיה ומרגישים טוב עם עצמנו , אנחנו חולקים זאת עם הקרובים אלינו. היכולת לדעת למנן בין הצרכים האישיים והצרכים הזוגיים / משפחתיים היא נכס .
אפשר ללמוד לעשות זאת !!!
אל תוותרו לא על עצמכם , לא על הזוגיות שלכם ולא על משפחתכם . אפשר גם וגם וגם ! אפשר!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט