האם ייתכן שנמצא סופסוף המכנה המשותף שהופך חברות למצליחות !?נראה שבהחלט כן! יותר ויותר חברות מקפידות על גיוון גילי, כאשר לצד העובדים הצעירים הן שומרות מקום של כבוד לעובדים המבוגרים והמנוסים
נגיף הקורונה הביא עמו שינויים רבים במגוון תחומי חיים, אך במיוחד בשוק העבודה. צומת דרכים זה ,בו בין היתר התעצם והואץ כל נושא העבודה מרחוק, אילץ בעצם מעסיקים רבים לחשוב מחדש על כל נושא העסקת עובדים, על כל המשתמע מכך. בעקבות כך ,מגמת המעבר של המעסיקים לגיוון גילי, שכבר ממילא הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קיבלה דחיפה משמעותית קדימה .
גיוון גילי מכנס יחד לתוך ארגון אחד ,5 דורות של עובדים: מהבייבי בומרס ועד דור ה-Z הצעיר. כל אחד מהם מביא עמו אל מקום העבודה את היתרונות והייחודיות שלו וכשהם עובדים בצוותי עבודה משותפים, המעסיקים וגם העובדים מסכימים על כך שהשלם כאן גדול בהרבה מסכום חלקיו.
הגיוון הגילי מביא לארגון מנעד רחב מאוד של ידע, יכולות וכישורים ובכך מעצים מאוד את ההון האנושי. מבלי לשים לב, מתבצע מנטורינג הדדי ושיח עמיתים ואלו תורמים לפיתוח האישי והמקצועי של אנשי הצוות ושל הארגון כולו .
לשילוב עובדים ותיקים לצד צעירים במקום העבודה, יתרונות רבים נוספים. מפגש הקצוות הזה בין ידע חדש ועדכני עם ניסיון וידע מעשי מצטבר, הוא קרקע פוריה לצמיחתם של רעיונות ופתרונות חדשניים ,המשלימים כאלו שכבר הוכיחו עצמם בעבר. קיומו של גיוון גילי בארגון, גם מבטא את המחויבות של הארגון לביטחון תעסוקתי של העובדים ומשדר ערכיות, יציבות, המשכיות וחוסן. ערכים חשובים התורמים לשימור הזכרון הארגוני, כמו גם לשימור עובדים ולהגברת מעורבותם בארגון וגאוות היחידה שלהם .לשילוב עובדים ותיקים יתרון נוסף משמעותי ביותר: היכרותם הטבעית עם שכבת גיל זו שפעמים רבות היא כבר מבוססת ובעלת אמצעים והבנת צרכיהם הייחודיים, לצד הרשתות החברתיות בהן הם פועלים בשונה מהעובדים הצעירים, פותחת לארגון אפשרויות רבות נוספות לפיתוח מוצרים מתאימים לשכבת גיל זו, לאיתור ספקים איכותיים ו… לגיוס לקוחות כמובן .
אז איזו נדוניה מביא עמו העובד הוותיק לארגון?
ככל שהעמקנו ללמוד יותר את הנושא ושוחחנו עם יותר ארגונים ,צפו ועלו אותם יתרונות בדיוק .כך גם בחברת שיח מדיקל גרופ, חברה בורסאית אשר למעלה משליש מעובדיה עברו זה מכבר את העשור השישי לחייהם ,מדברים על תרומת העובדים המבוגרים בארגון במושגים של נאמנות ויציבות, המאפשרים לארגון להיות שירותי יותר, יעיל יותר ומסביר פנים ללקוחותיו. "זה משפיע לטובה על הצעירים ומעלה אצלם את המוטיבציה", אומר יוגב שריד, מנכ"ל החברה וממקימיה. הוא מביא כדוגמא את יעל ברק (64), עובדת ייחורים ושתילים, ואת קסם זומרפלד (22), עובד חוץ וחממות ,המשלימים באופן נפלא זה את זו. יעל ,בעבודה סבלנית ומדויקת, שאינה יכולה להצליח ללא עבודת השטח הפיזית והמאתגרת של קסם. שניהם מאשרים:" הימים שלנו מאוד אינטנסיביים ופיזיים ,אך כשאני מגיע לעזור למחלקת ריבוי, אני תמיד חש באווירה השלווה שמשרה יעל על שאר המחלקה", אומר קסם, ויעל משלימה: "הצעירים פשוט שועלים, בעלי אנרגיות ורוח טובה המתייצבים בשמחה לכל משימה,– ממש כיף לעבוד אתם".
פשוט תקראו להם "מקצוענים"!
מבוגרים, לא מבוגרים ,מבחינתי הם פשוט עובדים מנוסים, המביאים עימם יתרונות גדולים ,אחרים ומשלימים", מוסיפה קרן דיקמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במיטב דש" .זה מעניק מימד עומק לארגון .אדם הוא אדם הוא אדם ,ללא הבדלי צבע, גיל ומין. חברה עסקית מודדת ערך וכל עוד שעובד נותן ערך זה נהדר. והעובדים המבוגרים נותנים. והרבה. יש להם גם תרומה חשובה לגיבוש וללכידות הארגונית ולאווירת צוות טובה".
יוסי גיל, משנה למנכ"ל ברשת צומת ספרים, מספר כי הוא נושא עמו לאורך כל הקריירה שלו טיפ שקיבל מעובד ותיק עוד בהיותו בן 20. טיפ שנשמע היום מאוד טריוויאלי אך בעבר נחשב כחריגה מהמוסכמות המקובלות: "מי שלא עושה לא טועה". "העובדים המבוגרים משרים רוגע ונינוחות בארגון ומנסיוני ,כשרגועים מתקבלות החלטות טובות יותר", הוא אומר. זה גם מה שמספרת לנו שלי קגן (39), מהנדסת בצוות הפיתוח של חברת סודהסטרים, על אלן רינג (64), ראש צוות הפיתוח. "מעבר לניסיון ולידע שמגיעים עם השנים ושניתן ללמוד רק בבית הספר של החיים, יש לאלן את היכולת הנרכשת לסנן רעשי רקע ולהתמקד בעיקר".
אכן ,מעסיקים רבים מדגישים דווקא את היציבות המאפיינת את העובדים המבוגרים לעומת אלו הצעירים. בשונה מהצעירים אשר פעמים רבות מחפשים באופן טבעי ולעיתים תזזיתי, להתקדם ולהשתדרג בשכר ובתפקיד ונוטים לדלג ביתר קלות בין מקומות עבודה ,מרבית העובדים המבוגרים מחפשים יציבות וקביעות ופחות ששים ל"הרפתקאות" בקריירה. במידה רבה, ניתן לסמוך עליהם כי אם התרבות הארגונית תהיה הוגנת ומתגמלת, הם יישארו בארגון לאורך זמן.
אז היכן באמת מדורגת מדינת ישראל בכל הנוגע לתעסוקת עובדים מבוגרים, ביחס לעולם? במקום טוב יחסית .כ- %67 מבני 64-55 מועסקים בפועל, שיעור הגבוה בכ- %8 יותר מהממוצע במדינות ה- OECD. עד כמה שהשוואה זו מחמיאה במקצת לשוק העבודה הישראלי ,אפשר וצריך בהחלט לשאוף ולפעול ליותר. כ-%33 עדיין אינם מועסקים והמשמעות היא שהמשק הישראלי מאבד מאות אלפי עובדים פוטנציאליים המהווים הון אנושי עתיר ידע, ניסיון ומיומנויות, בשל קבעונות עבר ותפיסות מוטעות. לא חבל?
