ריבי בלר - מנכ"לית "והדרת - הכוח השלישי
התקופה הזו עומדת בסימן של מאבק נגד גל הפסיקות וההחלטות המפלות שמציפות אותנו כמו צונאמי. החל מהמחדל הנורא בבתי האבות שעלה בחיי אדם וכלה בדיונים על "בני 65 ומעלה" וכל האמירות המכלילות על "הם", מה מותר ומה אסור "להם". על הקצאת שעה מיוחדת ביום להוציא "אותם" , האוכלוסייה בסיכון, מהבית. זה מוציא אותי מדעתי.
אני מוצאת את עצמי זועקת: אנחנו אנשים מבוגרים, חלקנו שרדו מלחמות, מחלות ואסונות. הקמנו עסקים, גידלנו ילדים, נכדים ועשינו דבר או שניים בחיים שלנו. אנחנו מסוגלים לנהל את עצמנו ולהחליט החלטות אחראיות על עצמנו ועל סביבתנו. מה זאת הפטרונות הזאת? לא יעלה על הדעת שמישהו ייקח אחריות על 15% מהאוכלוסייה ויודיע להם מה מותר ומה אסור להם.
לא ישבנו בשקט. קואליציה של אירגונים בתחום הזיקנה והאזרחים הוותיקים התארגנה ומכינה עתירה לבג"צ נגד הפסיקה שבני 67 ומעלה אינם יכולים לחזור לעבודה . העתירה תוגש ככל הנראה במהל השבוע הקרוב. להלן עיקרי העתירה:
- גיל לכשעצמו אינו גורם סיכון משמעותי (אלא בצירוף מחלות רקע).
- הגבלות על פי גיל בלבד הנם מופע בוטה ופסול של גילנות, המתייחס לאדם באופן חד-מימדי, על פי גילו הכרונולוגי בלבד ושולל ממנו את שיקול הדעת ואת זכויותיו.
- אנו סומכים על מי שיש לו מחלות רקע שידאג לעצמו ויגן על עצמו, כך גם יכולה החברה לנהוג כלפי אנשים מבוגרים שהרי, אין להם כל עניין להסתכן מעבר לנדרש. הם ורק הם יקבעו מה הסיכון שייטלו על עצמם.
- הרצון להגן על הזקנים עלול לגרום תוצאה הפוכה, לדרדר את מצבם ולהעלות את אחוזי התחלואה והתמותה שכן, בידוד חברתי מחמיר את התחלואה והמחלות הכרוניות ומעלה בעשרות אחוזים את התמותה בקרב זקנים. קייםקשר הדוק בין בדידות לבין בעיות בריאותיות.
- ככל שתקופת הבידוד נמשכת, הסכנה להרגשת בדידות, חרדה, דחק (סטרס) ודיכאון גדלה.
- לפי בדיקת מחלות הרקע הרלוונטיות לסיכון מקורונה, רק 20% מהזקנים נמצאים בסכנה מיידית.
- שלילת הזכות של עובדים מבוגרים לחזור לשוק העבודה פוגע בהם קשות מבחינה כלכלית ומונע מהם את היכולת להשתכר בכבוד ולא להיות תלויים בקצבאות הביטוח הלאומי. זאת כאשר במקביל המדינה לא מקדמת מתן פיצויים הולמים למפוטרים מבוגרים.
- דו"ח מכון גרטנר קבע שאין לבידוד הזקנים השפעה של ממש על התפשטות המחלה.
- תעסוקה היא צורך חיוני לאוכלוסיית הזקנים – גם לצורכי פרנסה וגם לצורך של תחושת מיצוי עצמי.
- במצב של משבר תעסוקתי, הטלת הגבלות תנועה על זקנים גורמות לכך שאין להם שום סיכוי להתמודדות שווה על מקומות עבודה.
- בידוד מתמשך עלול לגרום לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת להתמרד ולהפר את כללי הסגר.
כל מה שנאמר בכתבה זו אכן נכון
אני בת 70 ללא מחלות רקע עובדת ונמצאת בכפייה בהסגר מעל חודש וחצי כי הממשלה החליטה שאנו בקבוצת סיכון והחליטו להחליט על חיינו איך נמשיך לחיות הם מתעללים בנפש שלנו והנזק בעתיד יהיה בלתי הפיך משהו צריך לתת את הדעת
נשכח מעם ,כי חלק נכבד משרי הממשלה ומחברי הכנסת, כולל ראש הממשלה,שייכים לאוכלוסיית " ה ם"
הם אינם מצווים להישאר בבית, אינם עוברים את סידרת העלבונות שאוכלוסית הגיל השלישי עוברת, בקיצור " מורמים מעם.
ב ו ש ה !!!
ילדה בת 11 ללא מחלות רקע אושפזה במצב קשה .
צריך להזהר ולהשמר, אבל צריך להפעיל שיקול דעת ולא להכניס את כל הקשישים מגיל 65 ומעלה
להסגר באופן גורף. התחושה היא של עונש קולקטיבי. ושיפסיקו "לשמור עלינו".
מאד מעריך את המאבק בגילנות והייתי שותף פעיל לביטול האיסור על גילאי 67+ שיצאו לחל"ת לחזור לעבודה במסגרת חברות שאושר להם התו הסגול.
מציע למנכ"לית ריקי בלר להעביר הילוך ולפעול ביחד כדי לאפשר לגילאי 67+ לקבל דמי אבטלה גם ללא מבחן הכנסה. (לפי הפרסומים, היום למי שיש פנסיה מעל 5,300 ש"ח לא זכאי לאבטלה)
יש כאן משום הפלייה בוטה מאחר ועבור הפנסיה או בטוח מנהלים או קופת"ג עבדנו 40 שנה והם לא נגזרים מהעבודה הנוכחית אלא פירות העבר.
שלב ראשון- אי אפשר להגיש בקשה לדמי אבטלה במערכת המקוונת של ביטוח לאומי כאשר אתה יליד 1948 . לשחרר מיד את החסימה . שמנכ"ל ביטוח לאומי יענה לכל בקשה גם לבקשה מסורבת