איך יוצאים מזה?

כדאי להתחיל לתכנן לטווח ארוך

מאת: עמי מעוז

למרות שזה ממש מתאים הפעם, אמנע מלפתוח בבדיחה הנושנה על בננות ירוקות, שכן נראה לי שרובנו ככולנו נאכל פירות רבים ובשלים (במחירים מופקעים כמובן…). ואולם על פי המקובל כאן איננו נוהגים לחשוב "טווח רחוק".  מצד שני הרי, המגיפה תחלוף או לפחות תדעך לה ונתרגל לחיות אתה או בלעדיה, אז מדוע שלא נתכונן לכך?

המידע המקצועי שעניינו חיים בגיל מבוגר, עוסק רבות בשאלת הגילנות (אייג'יזם), שמשמעותה היא קיפוח בני אדם על רקע גילם. קצת מוזר, שפלח אוכלוסייה ההולך וגדל בכל מדינות העולם ה"מפותח", נאלץ להיאבק על הלגיטימיות של מקומו בחברה. מוזר? אולי, אך המאבק הזה הולך ומתפשט ועלינו להאמין שלא רחוק היום שבו אנשים מבוגרים יפסיקו להיזרק בחסות החוק ממקומות עבודתם, וארגוני החברה והכלכלה השונים יחדלו מלהדיר אותם ממצבת כוח האדם שלהם.

חרף כל הנאמר למעלה, בימים הללו נראה לכולנו שמחשבה על הטווח הארוך הוא סוג של "לוקסוס" (מותרות!) כמעט בדומה לתחום התרבות- שמחוץ לבית, שנראה כאילו נכחד. שנים שאנחנו מנסים להתגבר על בעיות האופייניות לחברת הגיל השלישי. נלחמים נגד הגילנות. נאבקים על הפסקת תמיכת המחוקק באילוץ של פרישה מעבודה בגיל 67 (גברים) ואף פחות מכך לנשים (וזו רק דוגמה אחת מרבות). אם נוכל להרשות לעצמנו "מעוף ציפור" על חלק מהבעיות הצפויות לנו בעתיד, אולי נוכל לקדם את פני הרעות.

מאז פרוץ המגיפה, מעט לאחר תחילת שנת 2020, הושם משקל רב בדיבור על מבוגרים, אך לא בדיבור של מבוגרים. רבים מהפוליטיקאים ש"טיפלו" ועדיין מטפלים במגיפה מצויים בעצמם בגילים מתקדמים, ואולם אף הם מתייחסים לעצמם כאל "משהו אחר". הדיבורים הללו "עלינו" ציירו אותנו כמיעוט חלש, פגיע וזקוק להגנה. רבים מאתנו ממשיכים להתנדב ואף לעבוד, תוך שמירה יתרה על בריאותנו. בשוך הסערה הזו יהיה עלינו כציבור לחסל את הנרטיבים הפוגעניים שעושים לנו שירות שלילי. ומוטב שנדע זאת כבר כיום.

אי-שוויון

אי-שוויונים רבים מתקיימים בין מגזרי חברה שונים. אחד הבולטים שבהם הוא בתחום התקשורת הדיגיטלית. אנחנו, כציבור שהכיר מילדותו ועד בגרותו אופני תקשורת אחרים, מתקשים באופן טבעי להשתלב באמצעי התקשורת החדשים. רוב המידע על המגיפה, בכללו המשמעויות הבריאותיות שלה, אמצעי ההתגוננות, הנחיות השלטון המרכזי וכדומה, נמסר לאוכלוסייה באמצעים דיגיטליים. זוהי דוגמה אקטואלית לכך שחיוני ודחוף להנחיל יכולות דיגיטליות לציבור המבוגרים. תכנית פעולה כלל ארצית המבוזרת לרמה המקומית בתחום זה, חשיבותה חיונית.

פגיעות סקטור ההתנדבות

סקטור ההתנדבות נפגע כמעט בכל היבט, לבטח בשני ההיבטים החשובים ביותר: תחום המימון, כאשר שיעור התרומות ירד משמעותית והתחום האנושי, כאשר מבוגרים ומבוגרות רבים שהיוו חלק חשוב מכוח העבודה של סקטור זה, נאלצו להיעדר מעיסוקם. ברור שהזרת התחום לפעילות בכלל ובפרט החזרת רמת ההתנדבות של המבוגרים, תצטרך לעבור שינויים מפליגים. גם נושא זה מחייב אותנו, אישית כמו גם את הארגונים העוסקים בכך, להתחיל ללא שיהוי בהחזרת האנשים לעיסוקיהם ההתנדבותיים.

מוטיבציית ההתנדבות

בשנים האחרונות מתחוללת התגייסות גדולה מתמיד של מבוגרים להתנדבות בתחומים רבים. בתקופה של סגרים והגבלות תנועה, מוטיבציה זו נפגעה מאוד. כל הרשויות וארגוני המתנדבים יהיו חייבים לפעול להשבת המוטיבציה הזו.

טווח קצר

מגפת הקורונה כפתה על כולם במידה רבה, התייחסות לכאן ועכשיו. מבוגרים ומבוגרות רבים נאלצו להתנתק מהמסגרות הקבועות שלהם. הפגיעים ביותר מבין המבוגרים "זכו" לתשומת לב של הגורמים השונים, בפרט הרשויות. ואולם, כל "שאר" בני ובנות הגיל השלישי נזנחו למעשה, כפי שקורה בזמני לחץ. תהייה זו עבודה קשה במיוחד לשוב ולפעול לטובת המגזר כולו, ולא רק לטובת אלו מביננו שאכן נזקקו לסיוע מידי.

כפי שקל לראות, אנחנו ניצבים בפני תקופה לא קלה של צורך בשינויים. בחלקם כבר החלנו לטפל עוד לפני בוא הקורונה לחיינו, אך נאלצנו להפסיק. רבים מאתנו יצטרכו להתגייס ולתרום כך או אחרת לחיסול הפגיעה במגזר המבוגרות והמבוגרים. התחומים שנסקרו כאן אינם היחידים, אך הם בולטים ברגע זה כפוטנציאל פגיעה גדול בהמשך חיינו עם שוך המגיפה. עלינו לזכור, אנחנו פועלות ופועלים למען חיינו שלנו והאמת, גם למען חייהם של ממשיכינו…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט